גיוס חוץ-לארץ (גח"ל)

ארגון, אימון והעלאה של קרוב ל-19,000 ותיקי-צבאות וצעירים וצעירות מתגייסים, רובם מאירופה וחלקם מצפון-אפריקה, וגיוסם להגנה ולצה"ל.
התשתית לתנועת ההתנדבות של אלפים במחנות הפליטים באירופה, ערב מלחמת עצמאות ובמהלכה נוצרה בהתארגנות התנועתית. לכך נלוו פעולות הארגון והאימון של משלחת ההגנה, שיצאה לאירופה אחרי מלה"ע ה-2, בפיקוד נחום קרמר- שדמי. המשלחת פעלה בתיאום עם המוסד לעלייה ב', שארגן את הבריחה וההעפלה. מגוייסים לגח"ל אומנו גם במחנות המעצר בקפריסין, במסגרת שורות המגינים.
לאחר פרוץ מלחמת העצמאות הורתה ההנהגה בארץ למשלחת ההגנה ולמוסד לתת קדימה עליונה לעליית גברים כשירים לשירות צבאי. המשלחת ריכזה את המאמץ בהקמת שני בסיסים מרכזיים - בדרום צרפת, ליד מרסיי, ובדרום איטליה, ליד בארי - ובארגון מחנות באזורים סמוכים לבסיסים. מבין המתגייסים הוכשרו מ"כים, שסייעו לאמן מחזורים של כאלף חניכים בכל ארץ, למרות המחסור במדריכים, בכלים ובציוד, ובמגבלות על הכשרה צבאית בחו"ל, אף כי השלטונות המקומיים נטו שלא להכביד.
עלייתם של מסיימי האימונים נתאפשרה בעיקר מקום המדינה, לאחר הסרת ההגבלות על כניסת יהודים לארץ. אולם הגח"לאים הראשונים גויסו לחטיבות ההגנה עוד לפני כן.
חלקם נקלטו בחטיבה שבע, שאורגנה בחופזה עם פלישת צבאות ערב במאי 1948 ואף השתתפו בהמשך החודש במבצעי בן-נון א' וב' (קרבות לטרון). לימים הושמעו הערכות מוגזמות לגבי מספר האבדות שהוסבו לחטיבה שבע בקרבות אלה, והיו שהתריסו נגד ההנהגה המדינית והפיקוד הצבאי על שהטילו לקרב עולים חדשים ואנשי גח"ל חסרי אימון מספיק. לאמיתו של דבר נפלו בשתי התקפות כ-120 מאנשי החטיבה, לרבות גדודים מסופחים לה, ובין אלה היו רק 17 גח"לאים, ואף הם - מבוגרי האימונים המכינים בחו"ל ובארץ.
קליטת הגח"לאים בצה"ל הואטה עקב הגבלות שהוטלו על ישראל בהסדרי ההפוגות על כניסת עולים בגיל צבאי. הללו הופנו למחנה עולים שבפיקוח האו"ם ממערב לחדרה, שזכה לכינוי "מחנה ברנאדוט". רק כעבור זמן הורשו לצאת ולהתגייס. שירות התרבות עשה להקניית השפה ולהסברה לעולים בחטיבות. יצויין המאמץ החינוכי הגדול שהושקע בקליטת העולים החדשים בחטיבות הפלמ"ח.
עד סוף 1948 הגיע מספר הגח"לאים לכ-19,000, כחמישית מהמשרתים בצה"ל בזמן שמצבתו הפעילה הגיעה לשיאה. אולם המספר בלבד אינו מספיק לבטא את משקל תרומתם לצבא, כי בדרג הלוחם בכלל, ובחטיבות בפרט, היה חלקם גבוה בהרבה. תרומה מקצועית מיוחדת היתה לגח"לאים ותיקי הצבאות, בעיקר מארצות מזרח אירופה.