ליל הגשרים (מבצע מרכולת)

בליל 17/16 ביוני 1946 פשטו יחידות הפלמ"ח על 11 גשרי כביש ומסילות ברזל בכל גבולותיה היבשתיים של ארץ-ישראל המערבית. מבצע זה היה המקיף שבמבצעי המאבק מאז החלה בפעולה תנועת המרי. הכוונה היתה להפגין את כוח ההגנה ולהוכיח את יכולתה הצבאית לנתק את הארץ משכנותיה. עשרה מהגשרים נהרסו כליל או נפגעו קשה.
תכנון מדויק ותיאום מלא, לרבות סיורים מוקדמים ותרגול על מודלים, תרמו להצלחת המבצע. הפשיטות בוצעו בו-זמנית כדלקמן: מבצעי הגדוד השלישי של הפלמ"ח בפיקודו של שלום חבלין: גשר מטולה צפון-מערב - כוח מהגדוד בפיקודו של דוד צ'רקסקי (דודו) מפלוגה ט' פשט על הגשר הנמצא בדרך לצידון. הגשר שלא היה שמור, פוצץ ונהרס והכוח נסוג בשלום.
גשר מטולה צפון-מזרח: כוח מפלוגה ט' בפיקודו של דני נוימן תקף את הגשר, שבסמוך לו חנתה יחידת צבא משוריינת. בעת הנחת המטען נפתחה עליו אש. הגשר פוצץ והכוח נסוג לבסיסו מבלי שהשיב אש.
גשר בנות יעקב: כוח מפלוגה ט' בפיקודו של המ"פ עודד מסר פשט על גשר הירדן המשמש למעבר בין סוריה לארץ. הגשר היה מאובטח על-ידי נוטרים ערבים. הזקיפים הורדו בשקט והורחקו והגשר פוצץ ונהרס כליל. הכוח נסוג בסירה לביצות החולה ושהה שם כשתי יממות.
גשר אל חמה: כוח מהגדוד בפיקודו של אהרון ספקטור פשט על גשר מסילת הברזל על הירמוך סמוך לאל-חמה, שנמצא עזוב משומריו. הגשר פוצץ והתמוטט. בנסיגה נתקל הכוח במשמר רוכבים. בחילופי האש נפגעו שני רוכבים. הכוח נסוג בשלום לבסיסו.
בוצעה גם הטעיה ליד צמח.
מבצעי הגדוד הראשון של הפלמ"ח בפיקודו של אורי יפה: גשר שיח'-חוסיין: כוח מפלוגה ד' בפיקודו של המ"פ ברוך אקסלרוד (בוזה), פשט על הגשר על הירדן בכביש בית שאן - אירביד ליד קיבוץ מעוז חיים. בחסות רעש מי הירדן הונח המטען, הזקיפים הורחקו והגשר פוצץ ונהרס. היחידה נסוגה לבסיסה בשלום.
גשרי א-זיב: על יחידה מפלוגות א' ו-ו' בפיקודו של נחמיה שיין, מפקד פלוגה א', הוטל להרוס שני גשרים - גשר הכביש וגשר המסילה בסמוך לכפר א-זיב בגליל המערבי. בתנועה לעבר גשר המסילה התגלה הכוח והנוטרים הערבים שאיבטחוהו פתחו באש. אחד הלוחמים, יחיעם וייץ, נפגע ונהרג. החבלנים הגיעו עם חומרי הנפץ אל מתחת לגשר המסילה. כדור נותב פגע כנראה באחד המטענים וגרם להתפוצצות גדולה.
הגשר נהרס וקרס. 13 לוחמים נהרגו בהתפוצצות, ביניהם המפקד נחמיה שיין. את הפיקוד נטל לידו סגנו יונתן דולינסקי-דותן. נערך מפקד ובוצעה סריקה בשטח לחפש נפגעים, אך לא נמצא דבר. הכוח נסוג, מבלי שפוצץ את גשר הכביש, לעבר מצובה וחניתה, והסתתר במערות, עד חלוף סכנת ההתגלות.
אנשי חברה קדישא מחיפה יצאו עם בוקר לחפש את גופות הנופלים, ומצאו רק שרידי איברים, שאי אפשר היה לזהותם. שרידים אלה הובאו בחשאי לקבורה בחיפה. ביום השנה ה-22 לנופלם, בי"ז בסיוון תשכ"ח (1968), הובאו השרידים למנוחת עולמים בטקס ממלכתי רב משתתפים ליד האנדרטה שהוקמה לזכר הנופלים בסמוך לגשרים.
מבצעי הגדוד הרביעי של הפלמ"ח בפיקודו של נחום שריג: גשר דמיה: כוח בפיקודו של יוחנן זריז, מפקד פלוגה ז', ערך פשיטה ארוכת-טווח ברכב לעבר הגשר על הירדן, הנמצא 45 ק"מ מדרום לבית-שאן. הלוחמים הוסוו כמטיילים והנשק הוסתר במשאית. הכוח שירד מהמשאית פנה רגלית לעבר הגשר. ערבי מזדמן שהפריע, נהרג. הגשר הוכן לפיצוץ באמצעות מנגנון השהיה ממולכד. היחידה חזרה ברכב עד הגלבוע ומשם צעדה לבסיסה. מנגנון ההשהיה לא פעל, ורק בבוקר, כאשר קצין חבלה בריטי ניסה לפרקו, התפוצץ המטען, הגשר נהרס והקצין נהרג.
מבצעי הגדוד השני בפיקודו של זאב גלזר: גשר אלנבי: גשר זה בכביש ירושלים-רבת עמון, נשמר היטב. כוח בפיקודו של המ"פ חיים ברוצלבסקי-בר-לב יצא מבית הערבה. בקרבת הגשר התגלה ונפתחה עליו אש.
בחיפוי ותחת אש הותקן הגשר לפיצוץ על-ידי 12 מטענים שהכילו 300 ק"ג חומרי נפץ. הגשר פוצץ וקרס לירדן. הכוח ניתק מגע ונסוג - תוך עקיפת מחנה חברת האשלג - לחוף שומם בים המלח. משם הועברו הפלמ"חאים בסירה לעין טרייבה, ובצעידה ארוכה ומזורזת דרך מדבר יהודה הגיעו בשלום לרמת רחל.
גשרי עזה: שני הגשרים בכביש ובמסילה בקו ארץ-ישראל - מצרים, כ-7 ק"מ דרומית לעזה, אובטחו על- ידי שמירה קבועה, כשהסביבה מוקפת יחידות צבא ושדות תעופה.
מצפון ומדרום לגשרים הוצבו חסימות. כוח בפיקודו של איתיאל עמיחי פרץ בחיפוי אש אל גשר המסילה ופוצצו. גשר הכביש נחבל קשות על-ידי יחידת משנה של הכוח בפיקודו של ישעיהו שקלאר- גביש. הכוח נסוג בצעדת לילה ארוכה לקיבוץ דורות (40 ק"מ).