רשימות לזכרו

ליום השבעהשמואל אשר בנו יחידו של ד"ר יהודה אבן שמואל (קויפמן) הפתיע אותי בביקורי הראשון אצל אביו לפני כשבע שנים והוא אז בן י"ב. ראיתי לפני "צבר" אשר הראה כאחת: גם סימני התבגרות שכלית המצויה אצל הנוער העולה וגם תרבות יהודית מעמיקה ועתיקה. תלמיד בית החינוך של הסתדרות - התעניין במלחמת הפועל על תנאי חייו, בתפקיד הפועל העברי בבנין העם בארץ, הראה גם ידיעה בתורת הספורט ויחד עם זה אהבה למסורת. משיכה לספרות העברית, לידיעיה הפניני ולשלום עליכם כאחת. ודאי היתה בזה השפעת אביו, אשר נוסף על הלימודים בבית החינוך היה עובר אתו מדי שבת בשבתו על פרשת השבוע על פירושיהם של רש"י, רשב"ם וראב"ע, וגם השפעת הסביבה רווית התרבות הניזונית אף משיחות חולין של חכמים וסופרים מידידי הבית ומבקריו. מתקנא היה באלה שהיו לעזרה לאביו בהגהת פירושו למורה נבוכים של הרמב"ם.
ואמנם כעבור שנים מעטות התמחה בתורת ההגהות האחרונות לספריו האחרים.
בבית הספר התיכון שבירושלים היה לפלא בעיני רואיו. שני הקוים שבאפיו, הנראים כבלתי מתאחדים: ריעות, התידדות והשתובבות של נעורים עם אחריות ורצינות השואפת לחדור לעמקי תורת ישראל, בעית העם ושאלת העולם. בעברו, למשל, על תקופת רומא היה "מוכרח" נוסף על שיעורי המורים לקרוא את ארבעת הכרכים של מומזן הגרמני ואת ששת הספרים של אדוארד גיבון האנגלי, ובקריאת משוררי ימי הביניים לא הסתפק באנתולוגיה של ברודי-וינר, אלא פנה לקבצים השלמים של השירים על נוסחאותיהם ופירושיהם. בכתבו את חיבורו על "הקינה שבתנ"ך" לקראת בחינת הגמר בביה"ס, עבר על התנ"ך מתחילתו ועד סופו וגילה דברים בסוג ספרות זה שנעלם מעיני חוקרים ומלומדים. דרכו המדעית היתה בטוחה לפניו, ואת צמאונו להשתלמות ולהתמחות במדעי החברה והספרות האוניברסיטאות אנגליה ואמריקה קיוה להשקיט לאחר שיסיים את מלוי חובתו בשרות הישוב כפי שנדרש.
מקרה איום קיפח את חיי הצעיר הנעלה, רב הכשרונות והתקוות. ואולם דרך חייו הקצרה, אך מלאת הדרת המוסר, רצינות החובה והנאמנות לעמו ולמולדתו, תהיה נר לרבים מן הצעירים שנפגש איתם בחייו וששמעו עליו.
יהי זכרו ברוך!
ח.ב.

מתוך "דבר", 11.5.1947

מידע נוסף נמצא בתא הנופל בחדר ההנצחה שבבית הפלמ"ח | דברים לזכרוהילד ילד פלא. כשרונותיו קורנים אור תורה. מסייעת אותו אווירת הבית: ההורים, הספריה הגדולה, האורחים שהוא לומד משיחם ומשיגם - גדולי דורנו ובמדינה. הילד סופג ואינו מאבד טיפה, אלא יוצר. בן 11 הוא ומצטיין בידיעות, בחוש המחקר, בהומור. כשרונו הספרותי - מפליא. חיבוריו דמיונם ממריא שחקים. סגנונם עברי מקורי. התיאור - פיוט. הנושא בנוי בניה ארכיטקטונית מושתת על ידיעה מדעית. בהגיעו ל"בר מצוה" מכין הוא לעצמו את הדרשה בסיוע מועט של אבא. הוא בוחר את הספרים מהם יוציא את הראיות לרעיונותיו, והספריה הגדולה שבבית משרתת אותו בנאמנות.
פני שמואל צנועים: ארוכים, רזים, אצילים-רוחניים. הצניעות כיסתה על הנפש העשירה. הכרתו של הנער לא גילתה את האצור בו.
חששו ההורים חשש שוא: הכשרונות המרובים המתמיהים פורצים במוקדם. הוכיח הנער, כי גדל עימם; בגר והפכם כלים והשתמש בהם לצרכיו - לקניית דעת מקפת. הצטיין בלימודים כלליים ויהדותיים.
גדל שמואל למשמעת, לכיבוד אב ואם. הלך בדרכי האב: השתייך לתנועת העבודה ושמר על המסורת. משגמר את בית הספר התיכון יצא לשנות השירות. המשמעת והצניעות האריכו את שירותו, למרות מה שבן יחד הוא לאביו הבודד בבית, למרות מה שתכליתו - השתלמות, וסגולתו - תלמוד ומחקר. יכול היה להוסיף נימוקים: האומה צריכה לבני סגולה צעירים שילמדו וישתלמו וישמשוה במדעים, כי בעולמנו זה המדע יושב ראשונה במלכות החיים המדיניים. תחת להשתמש בנימוקים מילא את המיכסה וגידשה עד שקיפח את חייו, בשנת העשרים.
האב השכול מעיד על בנו כי האומה אינה יודעת את מי הפסידה. והוא, אשר אשר ידע את הגנזים שבנו אהובו גונז בקרבו, אף על פי כן לא מנעוהו מללכת אל חובתו. לא פדהו מן העבודה הלאומית. לא לקחוהו הביתה מן השדה אל הלימודים אלא לאחר המועד.
עמד שמואל לשוב, לאחר גמר שנות השירות, על מנת לבנות חייו, להקים בית .
עמד לשוב ולא שב. הוא חושב בלי רוח חיים.
זכרו, המעורר את היקר שבאדם, יהיה עמנו לברכה.
שרגא
מתוך "טור ישורון", כ' אייר תשל"א

מידע נוסף נמצא בתא הנופל בחדר ההנצחה שבבית הפלמ"ח