דף הבית ENGLISH קישורים


לפי מילה
לפי נושא
חפש
מאגרי מידע אתרי ה"הגנה" הנצחה וזיכרון אישים ומפקדים מלחמת העצמאות תפקידים ותחומי הפעולה קיצור תולדות ההגנה
המאבק על דרכי התחבורה
המאבק על הדרך לנגב
הגנת בין הקרן הקיימת
מסע הל"ה
'תכנית ד
תכנית ד' - פקודת אב
פעולות יזומות של ה'הגנה'
מבצע 'נחשון'
קרב משמר העמק
קרב רמת יוחנן
שחרור טבריה
שחרור חיפה
מבצע 'יפתח'
הגנת צפת וכיבושה
מבצע 'חמץ' וכיבוש יפו
מבצע 'בן עמי'
מבצעים בפרוזדור ירושלים ובירושלים
הקרב האחרון על גוש עציון
מערך חטיבות ה'הגנה' ב-1948
פלישת הצבאות של מדינות ערב
קרב מלכיה
נפילת צמח
הקרב על הדגניות
כיבוש עכו
הפשיטה על בית המכס הסורי
הגנת קיבוץ גשר
הקרב על ג'נין
הפלישה הירדנית
קרבות העיר העתיקה
ירושלים - מבצע 'קלשון'
נסיונות פריצה לעיר העתיקה
קרבות לטרון
דרך בורמה
פלישת הצבא המצרי
קרב כפר דרום
קרב נירים
מבצע 'תינוק'
קרב יד מרדכי
קרבות העיר העתיקה
מתחילת המלחמה נותק הרובע היהודי בעיר העתיקה של ירושלים מן העיר העברית והתחבורה אליו התנהלה בחסות הבריטים בלבד, וכך לא היה ניתן להזרים אליו כוחות ואספקה. כוח ה'הגנה' ברובע כלל פלוגת חי"ש, שנדלדלה והלכה במהלך הקרבות עם הכוחות הערביים הבלתי סדירים, מגויסים מאנשי המקום ואנשי אצ"ל - בסך הכל כ-150 לוחמים יהודים. כמות הנשק והתחמושת שברובע הייתה זעומה: 64 רובים ותת מקלעים, שני מקלעים, בקבוקי הצתה מעטים, מרגמת 2 אינטש, 45 אקדחים, מוקשים פרימיטיביים מתוצרת מקומית ולמעלה מ-200 ק"ג חומר נפץ.
ב-13 במאי עזבו אחרוני הבריטים את העיר העתיקה; הסכם שביתת הנשק, שהושג בראשית מאי היה בתוקפו. משעזבו הבריטים, תפסו המגינים ללא קרב את עמדותיהם (מבצע 'שפיפון'), ובהן הכנסייה היוונית-אורתודוכסית שבגבול הרובע הארמני, שחלשה על הרובע היהודי ממערב; כנסייה זו ניטשה לאחר שהפטריארך הארמני הבטיח כי לא יניח לערבים להיכנס לתוכה. ב-15 במאי הפרו הערבים את הסכם שביתת הנשק, ירו על הרובע וניסו לפרוץ לתוכו ממזרח ומצפון; הם פגעו במגיני שער ציון ואילצום לנטוש את השער, וכן תפסו את הכנסייה היוונית אורתודוכסית.
ב-16 במאי לפנות בוקר נפתחה התקפת מחץ ערבית. בצהריים נשלח מברק מהעיר העתיקה: "המצב נואש, מתפרצים מכל הצדדים". אחר הצהריים התנהל קרב פנים אל פנים בישיבת 'פורת יוסף', המוצב העיקרי במזרח הרובע, ולפנות ערב נשלחה הודעת אזעקה: "הביאו עזרה מיד. לא נוכל להחזיק מעמד עוד". המפקדה השיבה: "החזיקו מעמד בכל מחיר".

למחרת, 17 במאי, נמשכה ההתקפה: הערבים התקרבו אל בית החולים 'משגב לדך' שבו שכנה מפקדת הרובע. 36 שעות חלפו מאז הובטחה העזרה מבחוץ. רבני הרובע חיפשו דרך להגיע להסכם הפסקת אש, אולי באמצעות 'הצלב האדום'.
נוכח חומרת המצב החליטה מפקדת מחוז ירושלים לפרוץ אל הרובע כדי לתגבר את מגיניו או לפנות את תושביו. לשם כך רוכזו יחידות של חטיבת 'הראל' (גדוד 'הפורצים') ועתודת החי"ש של 'עציוני'.

מבצע 'שפיפון' והתקפת הנגד הערבית

להגדלה


צמצום הרובע היהודי וכניעתו

להגדלה

שני ניסיונות הפריצה של 'עציוני' דרך שער יפו בלילות 17-16 במאי, נכשלו תוך אבידות ניכרות לתוקפים. לוחמי 'הראל' כבשו בליל 18/17 בחודש את הר ציון, ובלילה שלמחרת גברו על הערבים שהחזיקו בשער ציון ופרצו פרוזדור צר עד לעמדות הקיצוניות של הרובע היהודי. דרך הפירצה הוחשו כמויות קטנות של אספקה ותחמושת, כוח תגבורת קטן של אנשי חי"ש בלתי מאומנים וכן פונו פצועים וחללים. משהאיר היום התברר כי לא הגיע כוח להחלפת הפורצים המותשים וכי לא ניתן להפעיל לאור היום את העמדות בשער ציון - שנתפסו בלילה. מפקד הפורצים, עוזי נרקיס, פקד על אנשיו לנטוש את הרובע ולחזור להר ציון.

פלישת 'הלגיון הערבי' מכיוון יריחו, שנועדה לכבוש את ירושלים הגיעה ב-19 במאי לעיר העתיקה לאחר שצפון העיר - שיח' ג'ראח וביה"ס לשוטרים - נכבש בידם. כוחותיו הסדירים של עבדאללה החליפו את הלוחמים המקומיים בעיר העתיקה ואת חיילי 'צבא ההצלה'; הקרב חודש, וב-28 במאי נכנעו מגיני הרובע והלכו בשבי.

© כרטא


created by Tvuna-Milleniumמפת אתר