טוראי יוסף בנטוב בנטוביץ ז"ל
בן נעמי ונתן
נולד בנהלל
בי"ג בכסלו תרפ"ו , 30/11/1925
התגורר בנהלל
שרת בחיל השריון
יחידה: גד' 89, חט' 608
נפל בקרב
בי"א בתמוז תש"ח , 18/7/1948
במלחמת העצמאות
מקום נפילה: קרתיה
באזור השפלה הדרומית והנגב
מקום קבורה: נהלל
הותיר: הורים, שתי אחיות ושלשה אחים

    • מ.א. 0062183
    בן 23 בנפלו
    קורות חיים:
    בזמן לימודיו השתייך יוסף לגדנ"ע והשתתף בכל מיני פעולות באזור העמק (יוסף הוא יליד נהלל). כששמעו יוסף, ביחד עם חבריו, על הבריגדה, הוא ברח מהבית והתנדב לבריגדה, אך לא התקבל מפאת גילו הצעיר - טרם מלאו לו 18 שנים.
    עם עוד שני חברים מנהלל הגיעו לאירופה ואז בדיוק נגמרה המלחמה והתחילה עלייה של פליטים לארץ. יוסף וחבריו התנדבו לסייע בעלייה ב'.
    כשהגיע הביתה לנהלל, פרצה המלחמה ותחילתה באזור שלנו היתה בבית לחם הגלילית (מושבה גרמנית), טירת צבי, משמר העמק ועד אזור בית שאן. יוסף נלחם בכל האזור והם נקראו "חיש". יוסף היה בפוריה ושם שמע, שמשה דיין מקים קומנדו ג'יפים. הוא התנדב ל"שועלי שמשון" והם פעלו בכל הפעולות בסביבות ירושלים. הם נכנסו גם לרמלה לוד וכבשו את המשוריין של הליגיונרים ויוסף היה במשוריין, אחראי על מכונת הירייה והתותח. הוא פגע ברוב העמדות של רמלה לוד.
    צלם זר צילם אותו במיוחד, כי הוא הצטיין בפעולה זו. בסיום הקרב הם נכנעו ומשה דיין נתן ליוסף חופש. הוא הגיע הביתה לנהלל ביום רביעי אחרי הפעולה. הוא הגיע ב-2:00 בבוקר, ניגש אלי למיטה ואמר לי: "אני אחרי פעולה מאוד קשה ואחרי פעולה זו אקבל צל"ש, יספרו את הגבורה שלי בקרב זה ויעלו לי את הדרגה". אלו היו מילותיו האחרונות של יוסף אלי והן מהדהדות באוזני עד עצם היום הזה. יוסף סרב שאלווה אותו לג'יפ ורק אמר, שב-18 ביולי יגיע וידאג לשחרר אותי מהעבודה הקשה שלי במשק. כשנכנס לג'יפ שחיכה לו ליד הבית אמר, שהוא יושב עכשיו בג'יפ של בחור מאשדות יעקב, שנהרג בקרב בלוד.
    בן גוריון הכריז, שחייבים לפרוץ את הנגב במוצאי שבת ויוסף נהרג בקרב בכרתיה. לאחר שהוא נהרג, הביאו אותו הביתה לנהלל ומטוסים הפציצו את נהלל. הוא שכב בבית הרוג ועל ידו ישב כל הזמן אבא של חבר מנהלל, שגם נהרג ולא זז ממנו. כל שאר המשפחה רצו לבור להגן על עצמם מפני ההפגזות. ב-18 ביולי היתה הפוגה ואז קברו אותו בנהלל.
    לאחר מותו נמצאה בכיסו תמונה עליה כתב: "מימי הרצח לנצח". משה דיין הביא לנו את התמונה מהמשוריין של יוסף והקדיש לנו את התמונה.
    לאחר מותו, הגיע לביתנו הצלם, שצילם אותו על המשוריין וערך כתבה על המשפחה שלנו, "משפחת בנטוביץ בכפר" (יש בידי את הכתבה עם התמונות).
    יוסף נתן את נשמתו ואת חייו למדינה בימי חייו הקצרים! הצער והכאב הגדולים והעמוקים מלווים אותי מאז ועד היום ואין נחמה!

    אחותו, אביה דינר (בנטוביץ, בנטוב)


    חדר נרות

    תמונות נוספות

    :מידע נוסף
    חיל השריון במערכות ישראל
    מושב נהלל
    אנדרטה לבני נהלל שנפלו במערכות ישראל
    דברים לזכרו / אביו
    דברים לזכרו / ברכה חבס